סיפור חייו
יהודה דרור הי"ד נולד בחברון בח' כסלו תשס"ג. ילד שלישי למשה ותהילה יהלום, אח ל- 10 אחים ואחיות.
יהודה בן חברון היה מחובר לשורשים העמוקים של עמ"י. הרוח הגדולה של האבות פיעמה בו וניתבה את חייו. יהודה חי בטבעיות והיה מחובר בכל נימי נפשו לתחיית האומה בארצה ומתוך כך פעל לחונן עפרה.
אומץ הלב בו ניחן התגלה כבר בילדותו. אהבת הארץ אשר פעימה בו הביאה אותו להקים יחד עם שני חברים את חוות העיטם הצופה פני ירושלים בואכה בית לחם. חווה מיוחדת המשלבת לימוד תורה עם עבודה חקלאית. שילוב נדיר אותו הצליחו לבנות על אף הקשיים והאתגרים האין סופיים.
יהודה נלחם כדי להתגייס, הגיע לסיירת גולני, עבר קורס מכי"ם וחזר ללוחמה בצוות סימן טוב אותו אהב.
תוך כדי המלחמה בכל הגזרות נישא לשחר חי מאיתמר שם בנו את ביתם. יהודה חזר לצוות, למלחמה בלבנון, שהרי אין מצב שהוא לא יהיה בארוע והפעם כחתן מחופתו. כמובן מתוך שותפות מלאה של שחר רעיתו תבדל"א. בליל חג ראשון של סוכות תשפ"ה נפל בקרב גבורה בין ארזי הלבנון, בכפר עייתא א-שעב.
"לחיות גאולה שהיא תזרום לי בורידים ".
"לחיות כמו דוד המלך מתוך חיבור את התורה".
חלם וחי. חלם והגשים.
כאמור, יהודה היה מחובר בכל נימי נפשו לכל מהלך התחיה של האומה ומתוך כך למד, פעל, בנה ויצא לקרב.
יהודה השאיר לנו מורשת גדולה של חיי גאולה. שילוב מופלא של חיי גבורה ,חיים של מסירות נפש מתוך חיבור עמוק וטבעי לתורה .
יהודה חלם לשכפל את הסטרטאפ(כלשונו) של חוות העיטם, להאיר ולבנות בהרי יהודה חוות חקלאיות רבות המשלבות לימוד תורה ועבודה חקלאית. המשפחה והחברים פועלים להגשים את החלום הגדול שלו ובונים בתי מדרש בחוות החדשות ביו"ש , ב"רוח יהודה".
עד כתיבת שורות אלו נבנו 3 בית מדרש בהתיישבות החדשה ביו"ש: בחווה של ינון כהן ע"י מכמש, בחווה של איתמר כהן בגבעות איתמר ובחווה של יהויריב כהן (יו יו) מזרחית למצפה יאיר.
מורשת וגבורה: הקרב בט"ו בתשרי
בערב חג סוכות תשפ״ה, 16 באוקטובר 2024, יחידתו נכנסה לסרוק בניין בכפר עַיְתָא א-שַּׁעַבּ בדרום לבנון ונתקלה במארב. על הלוחמים נפתחה אש. יהודה נלחם בגבורה, הספיק לטפל באחד הפצועים — ונורה ונהרג. באירוע נפלו ארבעה לוחמים נוספים. יהודה הובא למנוחות בבית העלמין בחברון, והותיר אחריו את אשתו שחר, את הוריו ואת עשרת אחיו ואחיותיו. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמ״ר. יהודה, שהיה רק בן עשרים ואחת, גילם בדמותו את השילוב הנדיר בין עדינות נפש לנחישות בלתי מתפשרת. גבורתו בקרב הקשה היא עדות לרוחב לבו ולמסירותו העמוקה לעם ולארץ, מורשת של עוז שתישאר חקוקה בלבנו לעד.
אייל גלמן, ראש המועצה המקומית חברון
“יהודה היה מלח הארץ. גיבור נועז שבשנה האחרונה לחם בכל גזרות הלחימה עם יחידתו. יהודה פעל רבות לבנייתה של חברון וארץ ישראל. בשעה קשה זו אנו מחבקים את אשתו, שחר היקרה, את משה ותהילה ואת כל משפחת יהלֹם, ונעמוד לצידם בכל שיידרש.”
איפה שהיה קשה — שם הוא היה
שחר, אשתו
“תודה, נשמה קדושה, שהפכת אותי להיות הבן אדם הכי מאושר בעולם. תודה שגרמת ללב שלי לאהוב אותך. תודה שהכלת אותי. תודה שאהבת אותי. תודה על העיניים שלך, שכל כך הבינו אותי.”
זיכרונות וסיפורים אישיים מהמשפחה, החברים והקהילה על יהודה, שנגע בלב של כולנו.
אלחנן, חבר בצוות סימן טוב
“הסיבה היחידה שיהודה היה באירוע — הוא לא היה נצרך בעצם להיות שם, הוא לא היה אמור להיות בפשיטה הזאת. יהודה בכיתה א׳, הוא נכנס כמטוליסט בכיתה א׳, ובעצם הסיבה היחידה שהוא הגיע לשם זה החתירה שלו להיות בכל סיטואציה מבצעית שהיתה לנו שם. כל אפשרות לפשיטה, כל אפשרות לפטרול, כל דבר אפשרי — יהודה חתר להיות שם.”
שאיפות כמפקד — מעצמי
מתוך מחברתו האישית של יהודה, רעיונות ושאיפות להנהגה מתוך ענווה, שליחות וחיבור עמוק לארץ ולעם. אלו העקרונות שהנחו את דרכו כמפקד וכאדם.
| להיות מי שאני, בלי הצגות.
| לאהוב כל חייל באמת, להסתכל על הצדדים הטובים שלהם ולהעצים אותם.
| להרים את המורל, לתת להם הרגשה שהם מטורפים ושזה בכלל לא מובן מאליו מה שהם עושים בשביל המדינה.
| כל הזמן שיפור עצמי — להבין איפה הטעויות שלי.
| שיפור החיילים — שיבער בי שהם יהיו הכי טובים שאפשר.
| לדבר איתם על הקשיים שלהם שהם ירצו לדבר איתי, לדאוג להם לכל כל הזמן — לראות שהם בטוב.
| אם מישהו עצוב — לקחת אותו לדבר, לשאול מה קורה.
| להיות עניו, לדעת את המקום שלי, שאני כולה מ״כ בגיל שלהם, שלא יעלה לי כמו שקורה להרבה אנשים.
| כל הזמן להיות בבקרה על מה המניע שלי, ושאני לא עושה דברים בשביל כבוד חס וחלילה.
| לעשות אווירה טובה שיהיה כיף להם להיות בצבא.
| לנסות לפתור בעיות בדיבור ולא ישר עונש.
| לאהוב ולהאמין בכל חייל.
| ענווה.
| לדרוש מהחיילים שיהיו רֵעִים אחד של השני ברמה גבוהה מאוד.
| לשים להם דגש רק על דברים שבאמת חשובים, בלי הנְפצות.
| לשים להם כל הזמן את לבנון מול העיניים.
| לחדד להם את הלמה שהם כאן כל הזמן.
| מקצועיות ברמה הכי גבוהה.
| לראות את הקשיים שלהם, להבין סיטואציות.
| לדעת מה המניע של כל חייל בפרט, ושל הכיתה ככלל.
| לא לפחד לטעות ולהגיד „טעיתי”.
| לשדר ביטחון וחוזקה.
גלריית זיכרון
רגעים מחייו, פרויקטים שהקים ופריטים אישיים המנציחים את דרכו של יהודה







